#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן של מתפיס בדבר האסור צריך ע""ה שאילה? ומדוע?<br>ומ""ט נקט במתני' כאימא?<br>ומה הדין במתפיס בספר תורה?"	"בנדרים שאוסר את אשתו עליו, והם מצויים ולכן גזרו בהם שלא יקל גם בדבר הנדור.<br>ונקט אמא לרבותא דגם אין פותחים בכבוד אמו בכך אלא צריך פתח אחר. (וקמ""ל דאף שא""צ פתח מעיקר הדין אלא לחומרא בעלמא, מ""מ נאמר בזה הדין דאין פותחים לאדם בכבוד אמו).<br>ובס""ת כיון שיש אופנים שהנדר מועיל, גם באופנים שאינו מועיל צריך הע""ה התרה, ולא רק בנודר מאשתו."	נדרים דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הא דתנן ואלו מותרים חולין שאוכל לך, כמאן אתיא?<br>ומאי קמ""ל טפי מרישא?<br>ומה ביאר בזה רבינא? ואיך נדחה?"	"כר' יהודה, דמשמע דלא חולין שאוכל לך אסור, ור""מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן.<br>ואה""נ דאין בזה חידוש יתר על המבואר כן בפ""ק, אלא דנקט לה אגב בשר חזיר.<br>ולרבינא ה""ק, אלו מותרים כחולין, המתפיס כבשר חזיר. וקמ""ל דא""צ שאילה. ודחו דבלא""ה נמי שמעינן לה מהא דנקט במדיר את אשתו דצריך שאילה, ומשמע דבשאר לא. וע""כ כדי נסבא."	נדרים דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן דרשו דהתפסה היא דווקא בדבר הנדור? ואימא דקרא לעיקר הדין דמועלת התפסה?<br>ומהיכן הקשו דנשמע דמועלת התפסה גם בדבר האסור?<br>ולמאי אתי האי קרא למסקנא?<br>ומ""ט בסוגיא בשבועות לא סגי להו בחידוש זה?<br>ואיך דרשו שם הכל מקרא דידור נדר?"	"דכתיב ידור נדר, עד שידור בדבר הנדור. ועיקר מה דמועלת התפסה לא בעי קרא דלא גרע מידות, וע""כ למעט דבר האסור.<br>והקשו דלאסור איסר משמע גם דבר האסור.<br>ודחו דהאי קרא קמ""ל דמהני גם מה שהוא מתפיס בדבר האסור רק לו לבד.<br>ומה שאמרו כיום שמת בו אבא דפשיטא, היינו דמהא דנקט אופן זה שהיום אסור מצד מנהגו, משמע שיש תוספת חידוש גם בפרט זה. וע""ז הקשו דכיון שאינו אלא מנהג פשיטא דמהני. ותירצו דיום שמת בו גדליה איצטריך ליה.<br>ואה""נ דגם שם הדרשה כמו כאן, ומ""מ כיון שזו לא עיקר הסוגיא הזכירו את הדרשה בקצרה."	נדרים דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מועלת התפסה בדבר האסור רק לו?<br>ומה דין התפסה בשבועה? ומדוע?<br>והאם יש חילוק בין איסור לקרבן ומלקות?	"מועלת.<br>בשבועה להלכה לאו כמוציא שבועה מפיו דמי. דא""א להתפיס בחפץ שהרי אין בחפץ איסור אלא רק בגברא.<br>והר""ן הביא די""מ דרק קרבן ומלקות אין אבל איסורא איכא, והוא כתב דאינו כן, ואף איסור אין."	נדרים דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במתני' תנן דהאומר הרי את עלי כאמא צריך פתח ממקום אחר, והא בברייתא תניא דלא אמר כלום? (2)	"לאביי לא אמר כלום מה""ת, וצריך שאלה מדרבנן.<br>לרבא, בת""ח לא אמר כלום. ובע""ה צריך שאלה."	נדרים דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""הנודר בתורה"", האם איירי בנדר או בשבועה? <br>ומאיזה טעם מהני?<br>(לר""ן, לראב""ד, ולרמב""ם)."	"הר""ן פירש דנודר לאו דווקא אלא נשבע, דאין כאן דבר הנדור.<br>והראב""ד למד מירושלמי דנודר ממש, והוא מתפיס באזכרות הואיל ובעו כתיבה לשמה. או דאזכרות היינו קרבנות המוזכרים בתורה.<br>הרמב""ם למד בבבלי כהר""ן, ובירושלמי כהראב""ד, ופסק כתרוויהו דמהני בין בנדר ובין בשבועה."	נדרים דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בברייתא דהנודר בתורה לא אמר כלום, במה שכתוב בה דבריו קיימים, בה ובמה שכתוב בה דבריו קיימים.<br>כיון דבמה שכתוב בה דבריו קיימים, כ""ש דמהני בה ובמה שכתוב בה? (3)"	"א. הא דמהני מה שכתוב בה הוא בנקט בידיה, אבל במנחא בארעא מפרשים דכוונתו לגווילים שבהם הכתב, עד שיאמר בה ובמה שכתוב בה.<br>ב. בשניהם איירי במנחא אארעא, ונקט בה ובמה שכתוב בה דקמ""ל דכי היכי דבאופן זה ודאי מועיל גם במנחא אארעא, ה""נ מהני במה שכתוב בה אף כה""ג.<br>ג. רישא במנחא אארעא ומהני מה שכתוב בה. וסיפא קמ""ל דבנקט בידיה כל שאמר בה הוי כמי שאמר כמו שכתוב בה ודבריו קיימים."	נדרים דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מועיל להשבע בתורה בגווילין, ובאזכרות?<br>והאם מהני באומר בה? ובאומר במה שכתוב בה? ובאומר בה ובמה שכתוב בה? (פרט נקיט בידיה ומנח אארעא, לג' תירוצים בגמ').	"מהני באזכרות ולא בגוילין.<br>בה ובמה שכתוב בה - ודאי מהני.<br>במה שכתוב בה - לשינויא קמא מהני רק בנקט בידיה, לת""ב וג' מהני גם במנח אארעא.<br>בה - לשינויא בתרא נקיט בידיה מהני מנח אארעא ל""מ. לשאר שינויי בכל אופן ל""מ."	נדרים דף יד		
